חברי סרווס ישראל, שכמהים להיכרות וקרבה כזאת, ורוצים לדעת יותר על החיים של הדרוזים , נרשמו והגיעו כ 80 חברים מכל רחבי הארץ – מהערבה בדרום ועד קרית שמונה וקיבוץ גשור בצפון- ולא נרתעו מהמצב הביטחוני בסמוך לגבול עם סוריה.

זה מראה מהי רוח סרווס – קרבה ודו-שיח בין אנשים מתרבויות, עדות, דתות שונות. לא פוליטיקה, רק מפגש בין אנשים שרוצים להכיר אחד את השני, לשתות ולאכול ביחד, להראות אחד לשני את צורת החיים שלו, התרבות והאמונות. וזה פותח עיניים ומרחיב את הלב ואופק הדעות. הקרבה וההיכרות מובילות להבנה, רצון לעזור אחד לשני, וללמוד אחד מהשני.

למה אני מדגישה את זה כל כך ? כי מעבר לכיף של היחד, וסיפוק הסקרנות, וההרגשה הטובה, הדרך של סרווס מסייעת לנו להעביר מסרים לחברי סרווס בעולם על מה אנחנו עושים כאן, כדי שגם הם יכירו אותנו בישראל, על כל העדות והתרבויות שכאן.

נפגשנו במושב אודם, מתחת לסככת גפנים, טעמנו מהמטעמים שעקאב והמושב הכינו לנו, ותמהנו אם זו ארוחת הבוקר מה יהיה בארוחת הצהרים. עברנו לסככה גדולה, השתרענו על כריות ושטיחים ושמענו מדברי עקאב מבוקעתא וגדי מאודם, כיצד דרוזים וישראלים חיים זה בצד זה.

משם נסענו לסיור מודרך בג’ובה הגדולה שביער אודם , ישבנו על שפת המכתש הכבוי, כשרוח קרירה והסברים על התופעה מנעימים את זמננו. משם עקאב הפתיע ולקח אותנו לבוקעתא – שם שמענו על ההיסטוריה וצורת החיים בכפר. רבים מאיתנו שאלו עוד ועוד פרטים, וכולם התפעלו מהיכולת של עקאב להסביר בסבלות ובחוכמה רבה. בחזרה לאודם עברנו בבירכת רם, מלאה מים אחרי עונה גשומה של החורף. והיו כמה מאיתנו שמצאו זמן להשתתף בקטיף דובדבנים ופטל. ארוחת הצהרים הייתה מפתיעה וטעימה עוד יותר.

ברכות ותודה לכל מי שטרח לארגן את המפגש הזה,

תודה מיוחדת לאמיר וצוקי שסייעו בימים האחרונים , עם כל השינוי שהתחייב.

ברכות ממזכירות סרווס ישראל לכולכם.

קלודיה שגיא

יו”ר סרווס ישראל